מיתולוגיות ארגוניות / שירים

124 / / אנליזה ארגונית 25 מבלי להתכוון לכך, מגשים המוזאון בצייתנות את שאיפתן : לדחוק את החידלון ואת ההרס, להינצל מפגיעות הזמן : צימאון לא רווּי למה שחומק, שמפעפע במערבולת העכורה שבמעיין התודעה פעם וגם עכשיו . מה שנותר מאז, מרעיש את הלב גם היום : לפעמים, ערגה לוחשת בחלל שבין הצלעות, ומעלה תהיות וגעגוע מעין צביטה זעירה חסרת פשר, חסרת מילים . מה שנותר : שארית אילמת של חיים שהיו . / ביקור במוזאון ראיתי פסלי אבן, שיש וזהב, ראיתי את שערי העיר נמרוד ואת השוורים המכונפים ששמרו עליה מרוחות רעות, ראיתי פפירוסים עדינים ופריכים שמציגים הוראות לחיי-נצח, משתרעים על קיר שלם, מאחורי זכוכית . ראיתי קמעות, משחקי-ילדים, כלי-אוכל, תכשיטים . שארית אילמת של חיים שהיו . ואותי, ריגשו שערותיה הארוכות של ילדה, שמתה במצרים העתיקה, ונשתמרו בזכות מיומנותם של הרופאים במלאכת החניטה, בזכות ההערכה לכישרונה בשירה, בזכות היובש והמזל ותשוקתם המדעית של החוקרים, מיתולוגיות ארגוניות / / 125 הגיעה הילדה אל המוזאון ואל ארון התצוגה בו שוכן ארונה, ושערותיה עמה, מתחת לתכריכים ולעיטורים כפי שהיה פעם, כשהייתה שרה במקדש האלים . בזכ...  To the book