שיחות / שיחה עם נדים שיבאן מנכ"ל המוזאון לאמנות האסלאם בירושלים

54 / / אנליזה ארגונית 25 הראשון שלי — מורה בבית הספר . לימדתי שפה וספרות ערבית ומדעים . הייתי המורה הצעיר ביותר בין מורות נזירות . גיליתי שבכיתה שלימדתי בה יש מעבדה ניידת שקיבלו בתרומה מאיטליה . היא עמדה בפינה כאבן שאין לה הופכין, מיותמת, אף אחד לא עשה בה שימוש . אני הייתי מורה למדעים, וכל ידיעותיי נרכשו בתקופת הלימודים בתיכון, שרק הסתיימה . סקרנותי גברה עליי והחלטתי לפתוח את תיבת הפלאים הזו, ולהפתעתי גיליתי מערכים שלמים של ניסויים מדעיים . ההתרגשות אחזה בי ובתלמידיי לנוכח הפלא שנגלה לעינינו . הניסויים נראו בעינינו כקסמים מרהיבים . מנהל בית הספר, שהיה כומר קפדן, הגיע בעקבות הרעש מן ההתלהבות של התלמידים ושלי מהניסויים, והעיר על חוסר המשמעת והסדר . הגבתי ואמרתי שסקרנות היא השיעור הטוב ביותר שאפשר להעניק לתלמידים . הייתי מורה במשך שלוש שנים . לאחריהן הבנתי שבכפר היכולת לעשות מעשה משמעותי בחיי היא מאוד מוגבלת, ואין סיכוי שאוכל לשנות את המציאות שבה אני חי ולמצות את הפוטנציאל הטמון בי אם אשאר בכפר . איך הגעת למסקנה הזאת ? היו לי חברים ששנה – שנתיים קודם לכן באו ללמוד באוניברסיטה העברית . ויו...  To the book