פרוזה

429 שבתוכו הם חיים, מוביל לחורבן הנטוע בלב הספר . כשנשאל יזרעאלי למקורות הסיפור השיב : כולנו נשאי יהדות ונשאי משיחיות, ובשבילי ירושלים קשורה לתפישת הזמן בגניוס היהודי . . . ה "נו . . . " המילה הזו הקצרה, מביעה ערגה משיחית . שמשהו יתרחש . כך חשות הגיבורות המרכזיות בספר, בינה ונוגה . עזרו לי שני מקורות : הראשון כתביה של שושנה לוי על ראשיתו של הדפוס בארץ ובירושלים — דפוס "בק" . המקור השני הוא הביוגרפיה שלי . אני חצי טורקי וחצי אשכנזי יליד רחביה . את הספר כתבתי תחילה כדוקומנט . כמסמך . רציתי לכתוב מותחן קבלי מורכב על חרדת האי ידיעה, ערגת הגאולה, גילוי עריות ומוות מיסטי ( ריאיון עם נורית קנטי, המגזין 08 . 4 . 15 ) . לרותי קרן הוסיף ואמר שלאנשים אין כוח לחכות . הם רוצים פתרון מיידי ולכן ממציאים משיח או לובאביץ' . יזרעאלי רואה קשר עמוק בין משיחיות לארוטיקה ובביטוי הקיצוני ביותר שלה, קשר בין אורגזמה, קתרזיס אמנותי וגאולה : הפוליטיקה אצלנו היא ראי של זרמים תרבותיים . . . תראי את האהבה לחמוקיה של ארץ ישראל . נוער הגבעות . גוש אמונים . תנועה ארוטית . אהבת ארץ ישראל ממש פיזית . . . הם מאוהבים בשדי...  To the book