פרוספרו בירושלים

423 על המחזה אמר יזרעאלי : זה קודם כול לפרק רצף . תיאטרון שהוא סך כל חלקיו, שהלכו לאיבוד במרחבים העוינים הנקראים מציאות . אימא שעבורה הילד שלה הוא צעצוע מחמד ״השפן הקטן" וגדילתו, מאיימת עליה כמו מוות . שלה . שבוע לפני הבר מצווה שלו, היא מממשת את משחק הציפור על מעקה הגג ועפה . . . איך פגיעה אנושה בנפש ילד, פועלת הן ביצירת מנגנון הדחקה והן כפריצה להצלחה פנומנאלית . הצלחה כנקמה . כשרון ההיפנוזה — היכולת לשלוט - להתעלל בנפש האחר — עובר סובלימציה לרפא, לגאול . . . איך מפצע חשוך מרפא צומחת רפואה טוטלית — שהיא בו בזמן גם הצדקת ההדחקה הטוטלית . את פענוח הסיבוך הנפשי הסופר - מתוחכם הזה, הפקדתי בידי בנו המאומץ, המפגר התפתחותית . . . השאר — עלילה שמסובכיה מחפשים מוצא, אם פסיכולוגי, אם משיחי, אם תיאטרלי ( מפגש , יזרעאלי - איתן, 16 . 9 . 2 ) . יזרעאלי יצר במחזה אנלוגיה פראית למחזה הסערה של שקספיר, דרך יסודות עלילתיים דומים ורכיבים השאובים מהדמויות השקספיריות . כך למשל : פרוספרו — דוכס מילאנו אצל שקספיר, מתוודע לתורת הנסתר, משתקע בלימוד כשפים וזונח את העיסוקים הגשמיים . ואילו אריאל, עוזרו של פרוספרו...  To the book