רחביה

404 יומיים כתב את כל הדיאלוג של האחיות במחזה . ברחביה אמרתי לראשונה : 'אני חוזר לחיי ומחפש מקודם טראומטי . קצר . מבוסס על דברים אמיתיים . שיעיף אותי לירח' . ונזכרתי : אימא שלי הייתה גננת ואחרי הגן היינו עוצרים לקניות ברחוב עזה פינת רד"ק במכולת . חלק מהחנויות היו בעצם חלק קדמי של דירה ומעל לדלת היה חלון צר . ופתאום אני רואה פנים של אישה זקנה עם שיער לבן ועור אדמדם מקולף . והיא מצמידה את הפנים לשמשה ונעלמת . ואני נבהל ולא מספר לאימא שלי . בצבא, כשאני בן 18 אני בא למכולת ושואל על החלון, כי כעת המדפים מכסים מהרצפה עד לתקרה . ובעל המכולת אומר שאכן הציצה משם זקנה וזו הייתה סבתא רבתא שלו . היא הייתה דמנטית, עמדה על כיסא והסתכלה מהחלון . . . בהמשך, במעלה הרחוב, היה בית מרקחת רזניק וכל חודש לקחו אותי להישקל שם כי הייתי רזה נורא . והייתה פרסומת למשחת שיזוף עם ילדים משחקים בכדור בחוף וזה היה הים בשבילי, כי מעולם לא ראיתי אותו . ורזניק היה מדבר בשקט ועל החלונות שלו היו גזות נגד הפצצות ממלחמת העולם השנייה . במחזה חיברתי את שני הזיכרונות האלה וכתבתי על שתי אחיות דמנטיות שאחת מציצה בחלון ואחת מהן מדב...  To the book