דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו

326 את דון פרלימפלין סיים לורקה לכתוב בדצמבר 1928 וזמן קצר לאחר מכן, ניסה להעלותו על הבמה עם קבוצת שחקנים חובבים . בהפקה זו, פרלימפלין הנבגד לבש מדי קצין והדבר עורר את חמת הצנזורה, שאסרה על הצגת המחזה כ"לא מוסרי" . כמה שנים לאחר מכן ב- ,1933 הועלה המחזה על-ידי מועדון תיאטרון אנפיסטורה שנהג להעלות מחזות חדשניים בהצלחה רבה . במאמר שכתב פרנסיסקו, אחיו של לורקה, הוא מגדיר את המחזה "מוזיקלי, מעודן ומשוכלל . . . ולמרות המראה הפשוט שלו לכאורה, הוא יצירה רבת דקויות ומורכבת" ( תוכניית ההצגה ) . המחזה קטן הממדים שבו ארבע דמויות בלבד ( אחת מהן מופיעה רק בפתיחת המחזה ) , עוסק בדון פרלימפלין, אינטלקטואל מזדקן, רווק בתול, רומנטי, שמאז ילדותו פוחד מפני הים, מחניקה, מטביעה ומהיסודות הדמוניים שבאישה . מרקולפה, סוכנת ביתו הנאמנה, חרדה שלאחר מותה לא יהיה מי שיטפל בו, ומשכנעת אותו לשאת אישה . היא בוחרת למענו את בליסה, יפהפייה צעירה שמיניותה המפתה והגלויה מבליטה את חוסר האונים של פרלימפלין . הופעתה מתחילה בשיר עמוס דימויים ארוטיים, אותו שומע פרלימפלין : "אהוב, אהוב / בין ירכי, תחת בריח / שמש המשתכשך כמו דג...  To the book