פרק ה': הסתגרות, בדק בית ו"סלון" תיאטרוני

310 "הסלון" התחיל ב- 1992 - 1993 . לבן של דני הורוביץ הייתה בר מצווה ונפגשתי שם עם מוטי לרנר, שהיה אסיסטנט שלי ב שבעת הקבצנים . ומוטי אמר 'אתה אומר כל מיני דברים בשיחות בינינו . בוא נשב כמה אנשי תיאטרון יחד ונקשיב' . ומוטי אמר 'בואו ליוסי' . באו כולם לראות אותי . היה קיץ . ישבנו בגינה ודיברתי על הדיבוק בתור דוגמה לתפישת זמן . תלמה הכינה תקרובת . הרגשתי קצת מבוכה שאני מרצה לקולגות שלי . . . ואז חנוך קם עם מכנסיים קצרים, שלף יומן ואמר : 'מתי הפגישה הבאה ? ' ככה זה התחיל . והצטרפו רנה ירושלמי, ליאורה ריבלין וגדליה בסר, עודד קוטלר, מיקי גורביץ, אילן רונן, גד קינר, נורית יערי, רבקה משולח, חיים נגיד, דוד לוין כשהיה בארץ . ועוד אנשים ביקשו להצטרף ( מפגש, יזרעאלי - איתן, 16 . 5 . 15 ) . סיפרה על כך רנה ירושלמי בשנת 1998 : בכל פעם שאני עוסקת במחזה חדש אני מגיעה אל יוסי כדי לשוחח . שאר הרוח שלו מקרין על כל מי שמגיע אליו, בגלל ההבנה והמקוריות של החשיבה התיאטרונית שלו . הוא אדם חושב ובאים לדבר אִתו . . . יש לו מה להגיד על עצם הפילוסופיה של התיאטרון ( לציפי שוחט, הארץ , 98 . 12 . 14 ) . הפגישות אצל...  To the book