ברסלב־בטהובן־ברסלב

252 לחמול על מצבנו האנושי ( מפגש, יזרעאלי - איתן , 16 . 3 . 22 ) . ייתכן שההשראה למופע משולב של מוזיקה ומעשיות, באה מאמונתו של רבי נחמן שמוזיקה מביאה את היהודי קרוב לאלוהים . ובהקשר זה אזכיר את "מגילת הסתרים" — טקסט בו חזה רבי נחמן את חזון הגאולה וביאת המשיח . פרופסור צבי מרק שחשף ופרסם את המגילה הנסתרת מזה 200 שנה, מצא שדמות המשיח העולה מין הכתוב במגילה היא מעין השתקפות של רבי נחמן עצמו, אישיותו וסגולותיו . ומכאן, כפי שהניגון ממלא אצלו תפקיד נכבד להציל נשמות "שנפלו באפיקורסות" ובעיקר לסחוף את השומעים לריקוד שבו "הכול מתבטלין בכלות הנפש מגודל עוצם התענוג המופלא . . . " — כך עתיד למלא הניגון תפקיד מכריע גם בעידן המשיחי ( אצל לשם שמיים, עמנואל אטקס עמ' 383 - 385 ) . יזרעאלי סבור שבמוזיקה היהודית לא התפתחו יוצרים גדולים וגם סמיכות תאריכי הולדת שני האישים — ברסלב נולד ב- 1772 ובטהובן ב- 1770 — תרמה לבחירתו בבטהובן . מעל לכול יזרעאלי סבר כי שני ענקי רוח אלה, היו אנושיים ומלאי חמלה על המן האנושי : הכוונה היא לפייס את חרדת המוות . לא להדחיק אותה, לא לייפות, אלא לפייס אותה . . . ברסלב בעיניי ה...  To the book