232 וממנו נשלחו לאושויץ . אנה ואחותה הועברו לברגן בלזן ושם ניספו . בעת שהותה במחבוא ניהלה אנה יומן אוטוביוגרפי, מגיל 13 עד ,15 ותיעדה בו את חיי היומיום במחבוא . מדי פעם מוזכרים ביומן אירועים גם מחוץ למסגרת המשפחתית, הקשורים לטלטלות העוברות על הולנד ועל יהודי הולנד . ב- 1943 . 12 . 24 כתבה : לרכוב על אופניים, לרקוד, לשרוק, לראות את העולם, להרגיש שאני צעירה, לדעת כי אני חופשייה — לכל אלה כמהה נפשי . ועליי להסתיר זאת . ב- 1944 . 7 . 15 שלושה שבועות לפני מאסרה כתבה : פלא גדול שעוד לא התייאשתי מכל תקוותי . על אף הכול עודני מאמינה, כי יצר האדם טוב בלבו פנימה ( פנקסי בימוי , א"פ מילא"ה ) . את היומן של אנה מצא אביה, אוטו פרנק, בשובו מאושויץ . היומן הפך לרב מכר בינלאומי בתחילת שנות ה- 50 והעולם התאהב בנערה המוכשרת . רבים רצו להעלות את היומן על הבמה ואוטו נתן את הזכויות, לאלברט ופרנסס הקט, שהפכו אותו למחזה מצליח בעונת 1955 - 1956 בניו יורק, שם אף זכה בפרסים רבים . ההצלחה האמריקאית נבעה מהפיכת החיים במחבוא, למעין פיקניק משפחתי שבראשו אנה הכריזמטית ומיצירת מתח בין הנפשות, על-ידי דמות "הנבל", אביו ...
To the book