מלך מרוקאי

192 בספרו, החיים התנהלו סביב כיכר העיר — הפיאצה . זו הייתה האורקסטרה, והגגות שימשו כיציעים פתוחים . . . כל אישה ידעה מה מתבשל בסיר של שכנתה . כשהייתה חתונה, התחתנה כל העיר . . . וכן בלידה . . . גם הירח היה חלק אינטגרלי . . . בחצות מעירים אותך לקרוא בספר הזהר . בשלוש מעירים אותך לתיקון של חצות ואתה רק בן שש - שבע וכל העיר רדומה . . . ( ל מיכאל אוהד , 80 . 4 . 18 ) . בן שמחון סיפר שהוא בא מרקע של ספרות מערבית גדולה כמו גם מהתרבות היהודית, אותה למד בהיותו תלמיד בישיבה . לכן, סירב להיענות לסטריאוטיפ הרווח לגבי דמות המרוקאי ( "קזבלן" ) , ונזהר מקטעי הווי ופולקלור . הוא רצה להציע דמות אלטרנטיבית "כל הקבצנות הזאת והחיזור אחר הפתחים, בבקשה למעט הכרה — רחוק ממני" ( אצל אוריין, הבעיה העדתית 173 ) . עלילת המחזה עוסקת במקובלי העיירה העסוקים בגימטרייה ובחישובי הקץ ובפייטנים — משוררים ששרו את שיריהם אבל לא העלו אותם על הכתב — הנופלים בלילה בגלל "רוצח גגות" ונהרגים . מסתבר כי אין זה רוצח, אלא מגפת משיחים שמדביקה את כל היהודים בגעגועים לציון . הם מתיישבים על ענן העובר סמוך לגג וסבורים שיוכלו לעוף, לפר...  To the book