|
|
כיצד לתכנן סביבה חינוכית בשישה צעדים : המדריך | 17 1 כגון השאלות המובלעות בציווי היהודי העתיק "דע מאין באת, לאן את הולך ולפני מי אתה עתיד לִתֵּן דין וחשבון", ומנחה את מעשינו ( כדאי גם להקשיב לתשובות הניתנות לשאלות אלה כדי לקבל פרופורציות ) . מעשים אנושיים, בשונה ממעשים של בעלי חיים אחרים, תמיד עוברים תיווך תרבותי ; הם זקוקים להנחיה תרבותית, לסיפור ( האדם כ"הומו-נרטיבוס" — יצרן וצרכן של סיפורים ) . סיפורי חינוך נובעים מסיפורי חיים על אודות החיים הטובים — חיים שראוי לחיותם . סיפורי חינוך אומרים לסיפורי חיים : "ספרו לנו מהם החיים שראוי לחיותם, ואנחנו נעשה מהם סיפורי חינוך שיכינו צעירים לקראתם" . המדריך שלנו "תכנון סביבה חינוכית בשישה צעדים" צריך אפוא להתחיל בסיפור חיים על החיים הטובים או החיים הראויים ולגזור ממנו את סיפור החינוך . הוא צריך להיות "תכנון סביבה חינוכית בשבעה צעדים", אבל יש לנו דילמה : המדריך רוצה להיות מעשי ולכן עליו להישמר מפני צלילה "חסרת אחריות" למים העמוקים של הפילוסופיה, מדיון מושגי אין-סופי בסוגיות "החיים הראויים", "משמעות החיים" או "משמעות בחיים" ; אבל "החינוך הוא השד...
To the book |
|
|