|
|
292 הצייר הוא מרגל היה קבלן השלד של האמנות הישראלית ; כמי שהיה עד לחורבנו של עולם ומלואו, הבין היטב את האחריות הקיומית והמוסרית שבהנחת יסודות . למעשה, העבודה שלו כולה היתה עבודת תשתית : תשתית להישרדות הציור ותשתית להישרדות האדם . קופפרמן היה הצייר הפרדיגמטי ביותר שחי בישראל, יותר רדיקלי מזריצקי, פחות סנטימנטלי מארוך . הפרדיגמה הקופפרמנית מתחילה בנקודה שבה הקִדמה המודרניסטית קורסת אל תוך עצמה, אל תוך החור השחור של הטהרנות האולטימטיבית, אל תוך הציור האחרון . דווקא שם, ממש בתוך המבוי הסתום של המודרניזם, קבע קופפרמן את מקומו, והציע - ללא פשרה נוסטלגית או אשליה אסקפיסטית - אורח-ציור שהוא גם אורח-חיים : שם הוא בנה את ביתו וגידל את ילדיו, ושם - תחת הזיכרון הרובץ של כל הנורא ומעורר האימה של תקופתנו - הלך את כל הדרך ועוד פסיעה אל הסטודיו, לצייר בכל יום מחדש את ציורו האחד היחיד . כדי לחלום צריך תשתית, צריך אבן להניח עליה את הראש, צריך לפגוע במקום . עבורי קופפרמן היה המקום, מצע קשה להניח עליו - באהבה ובשאלה - את הראש . תודה לך, משה . ( 2003 )
To the book |
|
|