כולנו פליקס נוסבאום

180 הצייר הוא מרגל מ- ,1931 מתאר חבורת ציירים צעירים צובאת על שערי האקדמיה השמרנית של ברלין כדי להחדיר לתוכה את אמנותם החדשה . אבל לאדולף היטלר, שהתעניין מאוד גם באמנות וגם בהיסטוריה, היו תוכניות אחרות : “עד הרגע שבו הנאציונל-סוציאליזם עלה לשלטון היה בגרמניה מה שנקרא ‘אמנות מודרנית׳, כלומר כמעט בכל שנה אמנות אחרת, כמשתמע ממושג זה . גרמניה הנאציונל- סוציאליסטית, לעומת זאת, חפצה שוב ב׳אמנות גרמנית׳, ואמנות זו תהיה בעלת ערך נצחי, כמו כל הערכים היצירתיים האמיתיים 90 של העם . . . שכן האמנות אינה מושתתת על זמן, אלא רק על עם״ . נוסבאום לא התאים לפרדיגמה החדשה - גם יהודי וגם מודרניסט, הוא תויג כזיהום כפול שיש להשמידו בטרם יחלל את טהרתה של התרבות הארית . ב- ,1933 בעקבות ביקור של גבלס, הוא נזרק מהאקדמיה הגרמנית ברומא, שם זכה במלגת יצירה, והסטודיו שלו בברלין עלה באש על כל תכולתו בנסיבות מסתוריות . בן לילה הוא היה לפליט הנמלט על נפשו ברחבי אירופה, מנסה למצוא מסתור מפני הסערה . אבל כמו מלאך ההיסטוריה של ולטר בנימין, “סערה זו הודפת אותו בהתמדה אל העתיד, שהוא מפנה אליו את גבו, ובאותה שעה מתגבהת ערימת...  To the book