העשית היום בעד עמך וארצך

95 שער שני דרושה לנו הכרזת עצמאות של האמנות הישראלית . במקום “העשית היום בעד עמך ? ״ צריך להיות : “העשית היום בעד אמנותך ? ״ . * האמנות הישראלית היא אמנות מגויסת . האידיאולוגיה הציונית היא מקור ההשראה, מקור הסמכות . האילוסטרטיביות של האמנות הישראלית מתבטאת בכך שרותמים את עגלת הפרשנות לפני סוסי האמנות : אמנות הנעשית בידיעה מראש, אפריורי, מה הן מסקנותיה, היא בהכרח אמנות מגויסת . אין זה משנה מהו בדיוק הטקסט שמאיירים, מה שחשוב הוא שהטקסט מקדים את ההתבוננות, את החומר, את הדימוי . החזותי בשירות הטקסט, הציור כאילוסטרציה לעמדה לא ויזואלית שאין עליה עוררין . * הנעורים בשירות הזקנה כפי שהציונות דרשה מהדור הצעיר לממש ביעילות ובאומץ את האידיאולוגיה שעוצבה בידי הדור הוותיק, כן גם באמנות הישראלית . שאיפתו הגדולה של האמן הישראלי הצעיר היא להזדקן מהר - אינסטנט ותק, ליצור אובייקט הנראה עם הולדתו כאילו היה כאן חמישים שנה . מומחים לפטינה . 96 הצייר הוא מרגל כפי שבאקדמיזם האירופי היתה הכהות של הלכה שהשחירה לערך, לדגם לחיקוי, כן גם באקדמיזם הישראלי : ציור חייב להיראות חבוט, תשוש ודהוי כדי להיראות כמו אמנות...  To the book