על "האחים קרמזוב" מאת דוסטוייבסקי

אריק גלסנר 355 לאליושה, אחיו הצדיק ) . האדם מחפש ומחפש תחליפי אלוהות ומשתגע משאינו מוצאם . לפיכך חוזה האינקוויזיטור הגדול, שבתום מאות שנים של הפקרות יתחננו בני האדם לשובה של הדת כי לא יוכלו לשאת את החירות . גם בכך, גדול כוחו הנבואי של הרומן הזה ; הרי אנו נוכחים בחזרתה המרשימה של הדת בעשורים האחרונים . אך מה שהופך את האמירה של האינקוויזיטור הגדול ליותר מקלישאה סמכותנית, מה שהופך אותה לגאונות דוסטוייבסקאית, הינה שהאינקוויזיטור אומר את כל זה בהתרסה כלפי ישו ! כי ישו של דוסטוייבסקי אינו תומך בסמכותנות כזו ! דוסטוייבסקי לא היה ריאקציונר מן השורה, הוא ייחס לחירות האנושית חשיבות דתית עליונה ולכן כישלון האנושות להיות בת- חורין אינו משמח אותו . ועם זאת, יש לטעמי הבדל חשוב בין תוצאות החילון בדורנו לתחזיתו של דוסטוייבסקי . חלה התפתחות אחת אותה לא חזה הגאון הרוסי . ההטמעה של החילון באנושות, אבדן האמונה באל, כמו חיסרה ממד מהעולם, ממד העומק, והפכה את העולם לדו-ממדי . נותרנו ללא ממד שלישי, טבולים עד צוואר בתוך העולם הזה, בקרב אחינו בני האדם . לפיכך, הבעיות האופייניות לדורנו הן בעיות הקשורות בנרקיסיזם...  To the book