על "אצל אנדרו במוח" מאת א.ל. דוקטורוב

אריק גלסנר 323 והשפה בתיאוריה ובתרפיה — הרי שהיריבות בין הספרות לבין גישות מסוימות במדעי המוח היא יריבות חריפה בהרבה . הגישות האלה מעניקות הסברים לתופעות "נפשיות" מתחומו של החומר הדומם ( הסברים כימיים וחשמליים, למשל ) , כלומר באמצעות רשויות וכוחות חומריים שאינם מואנשים כמו שהואנשו "האיד" או "הסופר אגו" הפרוידיאני . בלי להיכנס לשאלה מה מידת התוקף של כמה מממצאי מדעי המוח — אלה סוגיות שיש עליהן מחלוקת בקרב אנשי המדע עצמם, ובכלל, זו הסוגיה הפילוסופית בה"א הידיעה של דורנו — הרי ניתן לתאר ( בלי לשפוט ) את הגישה הזו כרדוקטיבית, בכך שהיא מנסה לבאר תופעה מורכבת כמו החיים האנושיים בעזרת כוחות ששייכים לספֵרות של הדומם, הצומח והחי הלא אנושי . הרומן "אצל אנדרו במוח", ספרו של אחד מחשובי הסופרים האמריקאים, א . ל . דוקטורוב ( יליד 1931 ) , הוא ( לכאורה ) דוגמה נוספת למגמה החדשה שתיארתי . ולכאורה דוגמה מעניינת במיוחד . זאת משום שהספר בנוי כדו שיח בין אנדרו, חוקר קוגניציה האמון על ממצאי מדעי המוח, לבין פסיכולוג או פסיכיאטר . אנדרו הגיע אליו, כך אנו למדים בחלק הראשון של הרומן, בעקבות תחושתו שהוא נושא אסו...  To the book