על "תור הברזל" מאת ג"מ קוטזי

אריק גלסנר 315 כתיבה שנוגעת בחלקים האינטימיים ביותר של הקיום הפרטי, אך בו בזמן, כתיבה המוּנעת מתחושות רליגיוזיות, גופניות-למחצה גם הן, על אחדות הגורל האנושי . כמה דוגמאות לגופניות מתומללת . המרצה הגוססת כותבת בכמיהה לבתה הרחוקה : "אנחנו יולדות ילדים כדי שיעניקו לנו יחס אמהי" . גברת קארן המתבוננת בפרקייל נח ומעשן חושבת : "ברגע הזה, חשבתי, אני יודעת איך הוא מרגיש בוודאות מוחלטת, כאילו עשינו אהבה" . היא מזהירה את פלורנס, עוזרת הבית שלה, מהשלכות אי-ההשגחה על בנה הקטן . ילד כזה חושב כך : "כבר אין לי אם, אין לי אב : יהיה אם כך המוות אמי, יהיה אם כך המוות אבי" . את הסרטן והמוות היא ממשילה להריון שני : "יש בתוכי ילד שאני לא יכולה ללדת" . והנה מחשבה מצמררת על הרגע שלפני ההתאבדות : "נדמה לי שמשהו שונה מן הרצון נכנס למשחק בשנייה האחרונה, משהו זר, משהו חסר מחשבה, שסוחף אותך אל מעבר לקצה" . יש יסוד נוצרי ויסוד אקסצנטרי אצל קוטזי, שאני חווה אותם כפריווילגיות של נשמה גדולה, הפרזות מוסרניות שאף מוסיפות להערכה כלפיו, מבלי לקבל בהכרח את האתיקה שלו . ישנה כאן תפיסה של חטא קדמון אנושי ואי קבלה של שימוש בכ...  To the book