|
|
אריק גלסנר 301 שאמו וקלווריסקי רצחו את אביו ? ואולי צאלח הוא בכלל אופליה — נשי, אובדני ? ואולי הוא המלט פרוידיאני ( לפי המאמר המפורסם של פרויד על המלט ) , שעבר טוויסט : הוא חושד שאמו רוצחת אבל ייסוריו אינם נובעים מכך שהוא-עצמו הזה ברצח האב ושְגילת האם — כגרסת פרויד — אלא ייסוריו נובעים מתשוקתו אל הזר הרוצח ? אבל הרומן של חילו הוא מעשה חנופה ועיוות מוסרי . כישרון ספרותי משמעותי מעצב בעצמו את קהל קוראיו . כישרון ספרותי חשוב מחדיר לעולם הספרות פרספקטיבה רעננה ( ושאחרי כניסתו לזירה הופכת, לעתים, למובנת מאליה ) . אבל חילו כותב לקהל ש כבר קיים, הוא מתחנף ביודעין לאגף מבוסס, קולני ודומיננטי באינטליגנציה הישראלית . כי ממה מורכב המבנה הרעיוני של הרומן ? הרומן מציע היסטוריוסופיה מסוימת של הסכסוך הישראלי-פלשתיני . על פי ההיסטוריוסופיה הזו הציונות הִנה בשר מבשרו של הקולוניאליזם האירופאי . כמו צרפת באלג'יריה כך קלווריסקי ביפו . הגרסה הערבית ברומן, גרסת צאלח, מקבלת בכירות מוסרית . גם בהצגת דמותו של קלווריסקי בידיו- הוא מודגשים הצדדים הכוחניים, המתנשאים, הזדוניים של הציונות . היהודים הם החזקים, העשיר...
To the book |
|
|