על "משאלה אחת ימינה" מאת אשכול נבו

294 מבקר חופשי 15 ) , מעיר צ'רצ'יל לאופיר . אבל אופיר לא לבד . המספר יובל, לדוגמה, גם הוא גבר סנטימנטלי, ששומר גרב שאהובתו הבוגדנית השאירה בביתו במשך שנים ( עמ' 111 ) . הגברים של נבו, אם כך, הם נציגים נאמנים של "הגבר החדש", זה, שכפי שיערה מעירה, יש לו "כל חמש דקות [ … ] טלפון" מאחד מחבריו והוא "צולל איתם לשיחות . לא שיחות פרקטיות כאלה, של בנים , אלא שיחות שיחות" ( עמ' 22 ) . על רקע זה ניתן להבין את הדבקות של הארבעה בכדורגל ( הם רואים בחברותא אינסוף משחקים לאורך הרומן ) — ודרך הרומן הזה להבין בכלל את הטרנד של העשור האחרון בו בלהיטות מעצבנת משכילים ישראליים מצהירים על אהבתם למשחק הזה — כדרך לשמר את הגבריות במציאות מגדרית מטושטשת . כך לא נחסכים מאיתנו המשפטים האופייניים למשכיל צופה הכדורגל החצי-מתנצל-חצי מתריס : "ברצלונה האלה, הם לא משחקים כדורגל בכלל, הם רוקדים" ( עמ' 101 ) . מלבד היותם, בדרגות משתנות, נציגים של "הגבר החדש", מהווים הארבעה מדגם מייצג ל"מעמד הבינוני" הקלאסי הישראלי . אותה שכבה מבוססת כלכלית אבל זו שצריכה לעבוד קשה על מנת לשמר את מבוססותה ; אותה שכבה המורכבת מחילונים, אשכנז...  To the book