על "שבע מידות רעות" מאת מאיה ערד

278 מבקר חופשי חנה-ביילה ליטווינסקי — אקדמאית רופסת, אבל אמביציוזית בטירוף וכזו שיודעת כל מה שצריך לדעת על הרעפת חנופה . מולם אנחנו מתוודעים בפרוטרוט לשלושה מאנשי הסגל : יוהנה פהלר, אקדמאית מבריקה, תוקפנית ונוקשה ; דאג פישר, חוקר כושל, שיוהנה נאבקת להוציאו לפרישה מוקדמת ; ליסה בנדר, אקדמאית בינונית שכורעת תחת העבודה התובענית ומפנטזת על פרישה . ההישג הבולט של ערד נמצא במבנה המפתיע של הרומן . עד אמצעו בנוי הרומן כמו ואריאציה על רומן בלשי כשבמקום לגלות מי הרוצח אנחנו סקרנים לגלות מי יזכה במשרה . כמו ברומן בלשי אנחנו מתכוננים מראש, והדבר נאמר במפורש, שהמועמד המפתיע ייבחר לתפקיד . לכן מה רבה הייתה ההפתעה כשבאמצע הרומן נבחר דווקא זה שהיה סביר מאוד שייבחר ! כשהתגלתה הבחירה הצפויה וערד פנתה לתיאור נפתולי אהבתו הפתטית ומכמירת הלב של פישר לאחת המועמדות חשבתי שהרומן עומד לקרוס . אבל אז התגלתה ערמומיותו המרשימה של מבנה הרומן כשבאופן מבריק ומשכנע "פותחת" ערד את התחרות מחדש . לתחושת המבנה המוקפד והמשוכלל תורמת גם שורה של רמזים שערד שותלת בתחילת הרומן ( במי יוהנה, נסיכת הקרח, מאוהבת, למשל ) ושמוצאים ...  To the book