אריק גלסנר 247 לי [ … ] לפעמים הרגשתי שהעלים הטריים יוצאים ממש ממני" ( עמ' 26 ) . שימו לב לאופן המעודן בו קושר ברדוגו את התחביב של יחיאל להריון המפתיע של האם באמצעות שימוש במילה זהה לתיאור שניהם ( "נס" ) . דוגמה נוספת לראייה המקורית של יחיאל, המערבת שפה ייחודית באופי מובחן, מצויה באופן בו תופס יחיאל את היחסים בין הוריו : "אבא לא יפיל את כל האחריות על אמא . יש לו אופי קל, שלא מפריע בשום דבר, כאילו הוא חומר נמס . רק אמא מרגישה אותו בתור חזק ויודעת שהוא צובר הכול בפינות של הגוף ומשתמש בזה במצב-חירום" ( עמ' 25 ) . העיסוק של יחיאל בחוזק הגברי אופייני לו לאורך כל המונולוג ונלווית לו אירוניה מעודנת מצד הסופר . אז מה קורה באמצע הנובלה שמכרית את הקסם של ראשיתה ? קורים פה כמה תהליכים במקביל . ראשית, הקסם של המונולוג מהסוג הזה הוא שברירי . ברגע שנימה מזויפת נכנסת למונולוג בטלה האשליה מכול וכול . וברדוגו לא מצליח להימנע מזיופים שכאלה . למשל, כשיחיאל מתאר את תחושתו כאשר הוא שומע את אמו וסבתו מדברות ערבית : "הצליל שיצא מהפה שלהן עזר לי להרגיש שהן מדברות מילים רחוקות שנמצאות רק בשוליים של הידיעה הישר...
To the book