על "אובלומוב"

216 מבקר חופשי שמגולמות ברומן בדמותו של שטולץ, החצי-גרמני ( ! ) . אבותיו של אובלומוב לא מצאו טעם בהכנסת חידושים באחוזותיהם, כמו שלא מצאו טעם בהגדלת הכנסותיהם . הם ביקשו לחיות כאבות אבותיהם . כך לא מילאו את שני הצווים הקפיטליסטיים הראשיים : החדשנות המהפכנית ( הַרְסָנוּת יצירתית ) וצבירת ההון ( עיינו, למשל, עמ' 73 - 74 ) . האובלומוביים הרוסיים עוברים גם על צו נוסף של הקפיטליזם המודרני — הם חותרים למשק אוטרקי ומספיק לעצמו וסולדים מעמידה בקשרי מסחר עם "החוץ" . הצרה הגדולה ביותר שיכולה להתרגש על יושבי אובלומובקה השלווה היא קבלתו של מכתב מן "החוץ" . תושבי האחוזה, באחד מהרגעים הקומיים המרובים שהרומן הגדול הזה מצטיין בהם, משהים את פתיחתו של מכתב כזה ימים על גבי ימים ( עמ' 153 - 155 ) . כך מושמת לחוכא ואיטלולא המודרניות שמצטיינת, בראש ובראשונה אולי, בקיצורי הזמן והמרחב — תושבי אובלומובקה אינם רואים שום ברכה במודרניות הזו . גונצ'ארוב גם מעמיק יותר בהקשר התרבותי וטוען שהרוסים האובלומוביים עוד לא השתחררו מראיית הטבע כמקום מסתורי ורב-סכנות ואנתרופומורפי שיש להירתע ממנו, ולא כאמצעי וכחומר מת שיש ללמ...  To the book