על רומנים של בני הציונות הדתית

אריק גלסנר 105 לא יודע איפה הוא . רחוק מכל עין, רחוק גם מכל רשת מילים של שיחה ודיבור והיכרות, רשת סבוכה וצפופה שאין בה שום רגע של מנוחה, שום רגע של הפקר . בתחושה החדשה הזאת, המפתיעה, הממכרת, שכב כמעט שעתיים ללא ניע, שוקע עוד ועוד ברווחה הזאת עד שנרדם . " ההכרה הידועה כי אין כמו בארץ כי יש לנו כאן את החו"ל הכי טוב בעולם מקבלת ברומן הזה ביטוי עז . אמנם חלק מהסיבה הניתנת לכך ברומן היא כל- ישראלית "קלאסית", אפשר לומר, היא כרוכה בזיכרון של אירוע אלים מעברו של יואב בצבא : ניסיון מעצר של מבוקש שבה נהרג חבר של יואב והמבוקש עצמו . אבל חלק ניכר מתשוקת ההימלטות של יואב — ומכוחו של הרומן עצמו — נעוץ בעברו כבן החברה הציונית דתית . תחושת דוחק סיר הלחץ, מהומת האין רגע דל, ההרגשה שפאנאופטיקון תמידי בוחן אותך היא תחושה ישראלית כללית, אבל היא מועצמת באופן מרהיב בחלק מיצירותיהם של בני הציונות הדתית כמו ברג . וזאת משום שהציונות הדתית היא "סקטור" מיוחד במינו . היא "סקטור" שיש לו תודעת שליחות ביחס לכלל החברה . כך שלגדול בציונות הדתית פירושו לגדול בחברה שבטית, לוחצת ולחוצה, ככל סקטור בחברת רוב, אך גם בחברה ש...  To the book