סיכום עשור בספרות הישראלית — שבע הערות על הספרות בכלל והספרות הישראלית כיום בפרט

אריק גלסנר 67 2 . רוחניות לעומת גשמיות, תיווך לעומת חוסר אמצעיות . המדיום הספרותי נשען על סימנים לשוניים, שהם מטבעם מופשטים ורוחניים ומנותקים מהחומריות שאותה הם מסמנים . המילה "כלב" היא הפשטה רוחנית של בעל החיים הקונקרטי, אין בה כשלעצמה שום דבר שמזכיר חיה נובחת, בעלת ארבע רגליים וזנב . זו הסיבה למאמץ המסוים הכרוך בקריאה, למשל בקריאת המשפט "הכלב סב לרגע על עקבותיו ואז טלטל את ראשו חזרה לתלם מצעדו הראשוני", מאמץ הנובע מ"תרגום" הסימנים הרוחניים- המופשטים לעולם הגשמי אותם הם מסמנים . השפה היא אכן מדיום, תוֶוך רוחני המוצב בין העולם הגשמי ובינינו . ואילו רוח התקופה משתוקקת לממשות העירומה ; היא מפנה עורף אל עולם הרוח וההפשטה ; היא בוחלת בתיווך ורוצה לגעת בדברים עצמם ; מסרבת להמריא ולהתנתק מהעולם הגשמי . לכן מדיום מועדף בתקופתנו הוא המדיום הוויזואלי בו כלב המופיע על המסך הוא לא הפשטה מילולית של כלב בשר ודם, אלא הדבר הקרוב ביותר לאותו כלב חומרי ראשוני . 3 . מילים מול מספרים, חופש רצון מול דטרמיניזם . התרבות הכללית חותרת לקוטב המספרים על חשבון ממלכת המילים . התרבות נוהרת לכמותי הבהיר על חשבון הא...  To the book