לדבר על מחול עכשווי

רודי לרמנס 354 אחד, וכל האחרים עם תעודות זהות שהונפקו על ידי אחת מהארצות הרבות של האיחוד האירופי . פרט לחריג הראוי לציון של זוג מרואיינים המבצעים רק את הכוריאוגרפיות שלהם, עברו מרבית השותפים לשיחה באופן מתמיד בין מעמד של כוריאוגרף לתפקיד של מבצע בעבודה של אחרים . כמה מהם היו או עודם פעילים בלהקה מבוססת שבראשה עומד מנהל אמנותי נודע, אבל מרבית הקשרי העבודה שזכו לדיון או להתייחסות היו פרויקטים ארעיים . לחלק מאמני המחול ששוחחו איתי היה ניסיון בעבודה המבוססת על קולקטיב מהסוג הדמוקרטי יותר, כזה המתאפיין בקבלת החלטות משותפת באמת ובטשטוש מתמיד של התפקידים של הכוריאוגרף והמבצע ( ואפילו של הטכנאי או הדרמטורג ) . עם זאת, המתכונת המונחית – למחצה, שכבר הובהרה חלקית, של שיתוף פעולה השתתפותי עמדה בעיקרה בבסיס השיח שלהם . למרות זאת, יש גיוון ניכר ביחסי העבודה הממשיים המתוארים בחומרים של הראיונות . יצירה משותפת במתכונת המונחית – למחצה יכולה להיות היררכית במידת מה : היא נעה מאי – שוויון יחסי בולט למדי בין הכוריאוגרף לרקדן לשיתוף פעולה אמנותי הנוטה לרפלקסיה עצמית חברתית באמצעות דיונים מתמידים וליבונים קו...  To the book