|
|
רודי לרמנס 196 עמוקות מהיכולת התפיסתית של העין האנושית . בדומה לכך, מיקרופונים ושאר מכשירים טכנולוגיים יכולים לחולל טרנספורמציה בקשת האקוסטית המתקשרת לקול האנושי . קחו לדוגמה את משחק הגומלין המחושב בין זווית הצילום לצילום קלוז – אפ בסרט בנלי : פנים רגילים המביעים ספק נהפכים למופע ראווה מסקרן . הפנים נעשים היפר – אקספרסיביים, אפילו אניגמטיים, בזכות כל מיני תנועות ופרטים עוריים קטנים, המתועדים בקפידה על ידי הצילום בזום . מתגלה “פרצופיות“ אחרת, הנראית בו – זמנית מקוטעת ומיקרוסקופית, מלאכותית והיפר – ריאליסטית מנקודת המבט של התפיסה האנושית . הפנים המצולמים כבר אינם סתם פרצוף, כי אם נוף אנונימי המלא פרטים מרתקים . גומות חן, קמטים, צללים : הכול מצוי כאן, אבל היפר – חושני ואינטימי בהרבה מבחיי היומיום . “מן הסתם נפתח טבע אחר למצלמה מאשר לעין החשופה [ . . . ה ] מצלמה מתערבת עם המשאבים של ההנמכה וההרמה שלה, ההפרעות והבידודים שלה, ההרחבות וההאצות שלה, ההגדלות וההקטנות שלה . המצלמה מציגה בפינו אופטיקה בלתי מודעת, כמו שהפסיכואנליזה עושה עם דחפים בלתי מודעים,“ ציין ולטר בנימין כבר בשנות השלושים, זמן...
To the book |
|
|