פיסוק של תנועות, וירטואליזציה של פראזה

לעשות את "המחול הטהור" בלתי טהור 121 מבטם של הצופים : כל הרקדנים רצים בדפוס מעגלי, בזה אחר זה, או עוקפים זה את זה בתבניות המשתנות ומסתחררות ללא הרף . הסצנוגרפיה של Rain , מאת יאן ורסוייוולד ( Versweyveld ) , שותף קבוע ליצירתה של דה – קירסמאקר, מבליטה גם היא את המוטיב המעגלי . מרחב המחול מותווה על הבמה בעזרת גליל גבוה של חבלים מבהיקים, הפתוח בפרוסניום, עם חבל בודד יחיד תלוי באמצע . פרט לכמה כיסאות שקופים — הכיסא הוא ללא ספק אביזר הבמה המובהק של העבודות של Rosas — המרחב ריק בתחילה, אך הרצפה מסומנת בכבדות בסרט הדבקה באורכים שונים ובצבעים שונים, המסייע לרקדנים למצוא את מקומם במהלך הכוריאוגרפיה . בפתח המופע, עשרה מבצעים הולכים בשלווה על הבמה בזה אחר זה . הם מתחילים לרוץ מסביב לגליל, בעת שזרקור עצום מופנה בכיוון ההפוך, ולאחר מכן מאטים את פעולתם, ולבסוף מתאחדים במרכז הבמה . הריצה מתחדשת לזמן קצר, נעצרת לרגע, ואז מתחילה מחדש . בהשתהות הקצרה הבאה, פוּמִיוֹ אִיקֶדָה מתחילה לרקוד את הפראזה הבסיסית, ששימשה כבר ב - In Real Time . איקדה עומדת במרכז הבמה בגבה לקהל ומפתלת תחילה קלות את הטורסו שלה שמאל...  To the book