גילום בגוף של מבנה

לעשות את "המחול הטהור" בלתי טהור 103 הסטרוקטורליזם מפורסם — יש שיגידו ידוע לשמצה — בהכרזתו העליזה על “מות האדם“ . סיסמה זו מכוונת להומניזם המודרני ולאנתרופוצנטריזם הנלווה לו, המציב את האדם ( או למעשה, את הגבר ) כשליטו חסר העוררין של הטבע, וממקם את יצירת המשמעות, בכל מתכונת מובחנת, בהכרה העצמית האינדיבידואלית . לפי נרטיב העל ההומניסטי, השימוש בסימנים כלשהם, כגון מילים, הוא שם נרדף לניכוס המכוון שלהם על ידי סובייקטים אנושיים : “לומר משהו“ זהה ל“לרצות לומר משהו“ . בניגוד לכך, לוי – שטראוס, ז׳ק לאקאן ומישל פוקו גמרו את ההלל על האנונימיות של השפה, של התבניות או ה“אפיסטמות“ הדיסקורסיביות הבלתי מודעות שלה, המשתנות לאורך ההיסטוריה . הם צידדו בביזור ( decentring ) של הסובייקט לטובת “ ça parle “ חסר שם — “נאמר“ ו“נחשב“ אימפרסונלי — שההזדהות המדומיינת עם האידיאולוגיה השלטת של ההומניזם מצליחה רק בקושי להסתיר . “אי – אפשר עוד לחשוב בימינו אלא בריק שנותר לאחר היעלמות האדם . כי ריק זה אינו יוצר פְּחָת ; הוא אינו בגדר פער שיש להשלימו . הוא אינו יותר ואינו פחות מהתפתחותו של מרחב שבו אפשר שוב לחשוב,“ כו...  To the book