להיות פעיל, להיעשות שֵׁם

רודי לרמנס 82 של האמן, הוא מציג את עצמו לעיני הצופה בעיקר כאובייקט החושק בהכרה, המעוניין לשכנע או שואף להרשים . עבודת האמנות ( עבודת המחול ) היא שחקן המאמץ את הפעולות של יוצרו ( הכוריאוגרף ) , והפרפורמטיביות האוטונומית הזאת מאומצת על ידי הנמען ( הצופה ) . בשעה שהמצויים בתווך ( intermediaries ) מעבירים משמעויות או כוחות ללא שינוי, מתווכים ( mediators ) משנים או מתיקים אותם . רקדני בלט הוכשרו להימצא בתווך בצורה אחידה, אבל כוריאוגרפים עכשוויים רואים לרוב במבצעים המשתפים איתם פעולה מתווכים של ממש ( או, בניסוח המקובל : האישיות או הייחוד של הרקדן זוכים להערכה ) . עם זאת, אפילו מופע בלט המבוצע כהלכה מתנדנד בין הימצאות בתווך לבין תיווך . הוא מתאפיין תמיד במשחק, הבלתי אפשרי לביות, של חזרה ושוני, בדיאלקטיקה, שלעולם אינו נשלטת לגמרי, בין השעתוק הפסיבי של מתווה פעולה כוריאוגרפי לחריגות, המיקרוסקופיות ככול שיהיו, מן הגילום הגופני האידיאלי ( הדורש למעשה גופים אידיאליים בלתי אפשריים ) . יתרה מזאת, עם התפתחותה בזמן, העבודה כשלעצמה מצליחה או אינה מצליחה לשכנע את הצופים . מן הסתם, היא תוכננה על ידי הכור...  To the book