על פוטנציאליות ועל אימפוטנציאליות

רודי לרמנס 58 רק ביחס לפוטנציאל קיים, הגיוני לכלול את האפשרות של שלילה או של אימפוטנציאליוּת בעצם ההגדרה שלו, כדוגמת היכולת לא – לנוע . אמן המחול המיומן רכש הֶקסִיס , “בעלות“, ועל בסיס זה, הוא מסוגל גם לא לממש את היכולת האישית הזאת, דהיינו לא לבצע תנועה או — באופן כללי יותר — לא לחבר או לבצע עבודת מחול . בני אדם נבדלים משאר היצורים החיים בדיוק משום שביכולתם לא רק לממש כישורים ספציפיים, אלא גם לתרגל אי – מימוש של הכישורים האלה . האפשרות הזאת לשלול בצורה פעילה את מה שמסוגלים באמת לעשות עומדת בבסיס האי – מחול של הרקדנים . הדמימה שלהם כלולה מבחינה מהותית בפוטנציאל המחול שלהם, שיש לכן להבינו כאחדות ההבדל בין היכולת לנוע ולא – לנוע — במובן המפורש ( דמימה במהלך מופע ) או הפיגורטיבי ( עצירה במסלול של יוצר מחול ) . באישוש של שתי היכולות האלה, עומד בעיקרון על הפרק מדיום המחול עצמו, וכן שורש החופש האנושי : “להיות חופשי אין פירושו פשוט הכוח לעשות דבר כלשהו, גם לא פשוט הכוח לסרב לעשות דבר כלשהו . להיות חופשי, במובן שראינו, פירושו היכולת לאימפוטנציאליות עצמית , הזיקה לחסך [ privation ] העצמי“ ( אגמב...  To the book