“תיאורטיזציה של מחול עכשווי“

רודי לרמנס 26 האפשרות המבני לתיאוריה מקיפה של מחול עכשווי בגלל ההטרוגניות הפנימית של השדה המשמש אובייקט למחקר . הטרוגניות המכשירה בתורה את האפשרות לתיאורטיזציה פעילה, אך מרובת פנים בהכרח, במסגרת החיפוש העקר אחר האובייקט העליון המשמש מושא השיח שלה, ושהיא שותפה להבנייתו . הנתיב הממשי של “תיאורטיזציה של מחול עכשווי“ כרוך בהתמקדות בנושאי המחקר הכלליים יותר שגופי יצירה של יוצרים בודדים, נישות ומגמות במחול העכשווי מציבים בחזית באמצעות עבודות מחול סינגולריות . בגלל אופיין השונה מאוד, החשיבה על בסיס הסוגיות הכלליות האלה מעודדת, אפילו מחייבת, את היישום של נקודות השקפה תיאורטיות שונות ואת השימוש התדיר במונחים וברעיונות ספציפיים . בהשראת המסע האישי שלי, אני מתמקד בשלושה תת – עולמות אמנותיים מובחנים . בשעה שהמחול המכונה “טהור“ מדגיש, לפחות במבט ראשון, את האיכויות הצורניות ואת האוטונומיה המדיאלית של המחול כ“אמנות התנועה האנושית בזמן ובמרחב“, תיאטרון מחול ( dance theatre ) מדגיש את ההבדל בין הנוכחות הפיזית של המבצעים על הבמה לבין הטרנספורמציה, הדמיונית בחלקה והסימבולית בחלקה, של הגוף האנושי — עם “שא...  To the book