אחרי אוסלו

כחומה עמודנה 243 לציין כי קודם לכן , בראשית שנות התשעים , היה נראה שהכלכלה מתפקדת כגורם המדרבן את תהליך השלום ומאזן את ההתנגדויות אליו , ואילו רצח רבין , השגשוג של תעשיית הידע הביטחוני והפחתת התלות במשק הפלסטיני שינו את המהלך הזה . ביולי 1985 הובילה ממשלת ישראל בראשותו של שמעון פרס תוכנית שיקום כלכלית לייצוב המשק ולבלימת האינפלציה הדוהרת . התוכנית כללה מהלכים של הפרטה ושל הפחתת ההתערבות הממשלתית במשק והובילה , במהירות יחסית , לכך שהמשק הישראלי נעשה ממשק ריכוזי למשק ניאו-ליברלי . אחת מתוצאות התהליך הייתה התפתחותה המואצת של קהילה עסקית , שנהנתה , לראשונה מאז קום המדינה , מאוטונומיות יחסית ומחופש פעולה בארץ ובעולם . האינתיפדה הראשונה , שפרצה בדצמבר ,1987 הבהירה לרבים מחברי הקהילה העסקית , ששאפו להרחיב את פעילותם אל מעבר לגבולות המדינה , כי הכיבוש הישראלי הוא נטל כלכלי המונע מהם לקחת חלק בפרץ השגשוג של השווקים המתפתחים בעולם . כוחם העולה של אנשי עסקים ונגישותם למקבלי ההחלטות אפשרו להם לתמוך ביוזמה המדינית לשלום , שהחלה להתרקם בין ישראל לבין הפלסטינים . כפי שעולה ממחקריהם של יואב פלד וגרשון...  To the book