"מה שלא הורג מחשל, ומה שכן הורג מחשל את אימא": תהליכים של שחרור הכרתי

180 דנה אולמרט לדימוי הארכיטיפי ההגמוני הדומיננטי של האם המרטירית ולעיתים אף חתרו תחתיו והציבו לו אלטרנטיבה חזקה , שהעירה מרבצן דעות קדומות מושרשות 10 היטב וחוללה שיח ציבורי סוער . קולות מחאה אלו של אימהות לחיילים , שהושמעו במרחב הפומבי בשנות השמונים , פתחו פתח בשנת 1987 להופעתה בדפוס של רשימת ההספד לזוזיק , למרות התוכן הרדיקלי והעמדה המתנגדת המוצגת בה כלפי האתוס הלאומי בהתייחסו לתפקיד האם השכולה . עם זאת , מעשה הגאולה של חנוך ברטוב , המביא לדפוס והעורך , היה אמביוולנטי בהתייחסות לטקסט הגנוז של בת-מרים . הוא קיבל את הרשימה מידיה של מרייסה כצנלסון , בתה של המשוררת , וטיפל בה מתוך עמדה כפולה : כידידה וכמוקיר זכרה של המשוררת , אך גם כנציגו של הממסד הספרותי הלאומי . ניכר כי ברטוב היה גאה בזכות הראשונים שנפלה בחלקו לפרסם יצירה בלתי מוכרת של בת-מרים , ובהתאם לכך העניק לרשימה מקום מרכזי במוסף . עם זאת , הוא דאג להבליט באמצעים שונים את ההקשר ההיסטורי-לאומי הרחב וההגמוני ולביית ואף לטשטש את היבטיה הפוליטיים הרדיקליים של הרשימה . פרסומה , בסמוך ליום הזיכרון , נעטף ברשימות נלוות , בתמונות ובקטעי ...  To the book