קולות ראשונים של מחאה

כחומה עמודנה 159 לפסול את סיסמאותיהן , אבל לא היה אפשר להתייחס אליהן באדישות . על כל פנים , עלי היתה לתנועה זו השפעה " ) דיין , 1976 : 727 ( . דיין מדגיש עוד כי שר הביטחון נבדל מנושאי תפקידים אחרים בממשלה בכל הנוגע לאחריותו הישירה לקבל החלטות הרות גורל : " הוא האחראי להחלטות הקשורות במלחמה , במוות ובנכות , בנפילה בשבי , באלמנות ובשכול . אפשר שיחלקו על דעותיו ; אך במסירותו , בתבונתו ובגישתו האחראית לענייני הביטחון אסור שיהיה ספק . הרגשתי כי אמון זה מתערער והולך " ) שם ( . בנקודה זו ברצף הדברים , לאחר שהכריז על חובתו להטות אוזן למחאה , דיין מספר כיצד בצאתו מאחת מישיבות הממשלה נתקל במפגינים שהקפידו להתייצב שם דרך קבע : " עברתי ליד המפגינים . אשה צעירה - כנראה אמו או אשתו של חייל שנפל - צעקה לעברי : רוצח ! הרגשתי כאילו סכין נתקעת בלבי " ) שם ( . האישה , שלא ברור לו אם היא אֵם שכולה או אלמנה , מאשימה אותו בביצוע רצח , כלומר בכך שהביא על החיילים את מותם בכוונת מכוון , ולא רק בעקבות תפקודו הלקוי והערכותיו השגויות . בתארו את הקריאה " רוצח " כסכין הננעצת בליבו , דיין מסיט את תשומת הלב מן הפגיעה...  To the book