סדקים ראשונים: המקרה של "דרך הרוח" מאת עמוס עוז

132 דנה אולמרט לבין אביו . האב , שמשון שיינבוים , הוא אחד ממנהיגי תנועת העבודה , איש רוח ועמל , הוגה דעות והאחראי על גינת הנוי בקיבוץ . המספר האירוני , שבתיווכו נמסרות ההתרחשויות , מאותת בדרכים שונות כי מערכת היחסים הטעונה בין השניים היא שהובילה לתאונת הצניחה של גדעון , ומאוחר יותר , לאחר שנכשל 3 לילד נוסף ושמו זאקי , בהשלמת הצניחה והושפל לעיני כול , גם להתאבדותו . שנרמז כי הוא בנו של שמשון - אף כי זה מעולם לא פרשׂ עליו חסות - יש חלק בטרגדיה . הוא אומנם מנסה לסייע בחילוצו של גדעון כאשר מיתרי מצנחו מסתבכים בכבלי החשמל , אך גם נהנה להשפילו וללעוג לו . המפגש עם זאקי הוא האחרון בשרשרת של התרחשויות ומפגשים , ובראשם המגע עם האב , שדוחפים את גדעון להעדיף את מותו על חייו : " בזיק צלילותו האחרון ראה לפניו את אחיו המכוער וחש את נשיפת אפו על לחייו . חש את ריחו , ראה את השיניים החותכות שהזדקרו מפי זאקי . אימה נוראה סגרה עליו כמו מסתכל בראי ורואה מפלצת . הסיוט העיר בגדעון כוחות אחרונים . הוא בעט בחלל , פירפר , הצליח להתהפך , לפת את הרצועה ומשך את עצמו למעלה . בזרועות פרושות התנפל אל הכבל וראה אור " ...  To the book