בצילה של גובר: אימהות לחיילים בספרות תש"ח

כחומה עמודנה 101 20 עם זאת , כפימערערים על פרטי הפרשה כפי שנחרתו בזיכרונה של הנדל . שמציינת ורד שמשי ) 2018 ( , הפרשה בכל זאת מלמדת דבר מה על האופן שבו תפסה הנדל את מערך הציפיות ממנה . ייתכן כמובן שהיא נרמזה או התבקשה להפעיל צנזורה עצמית בלי שהדבר נכתב במפורש . מכל מקום , ניתן לכל הפחות לשער כי בכל הנוגע לייצוגן של דמויות הוריות , ובייחוד דמויות אם החורגות מהדפוס הלאומי הפטריוטי הרצוי , סופרים הפעילו צנזורה עצמית , נמנעו כליל מפגיעה במוסכמות וחסכו לעורכים ולהוצאות הספרים את הצורך להתערב . בדיונו בסיפורת שנכתבה בעטם של סופרי תש " ח , גרשון שקד קובע כי דמות הצבר הייתה מושאה העיקרי של ספרות זו . בפרפרזה ניגודית לקביעתו כי " דמות הצבר הממשית עיצבה את דמות הצבר הבדיונית " ) שקד , 1982 : 14 ( , ניתן לומר שהאם הממשית לחיילים , במרחב הפומבי , שרבקה גובר היא המייצגת הבולטת ביותר שלה , דחקה את בנות דמותה הבדיוניות לשולי הספרות וצמצמה מאוד את מופעיהן , שהיו מעטים , דלים וחד-ממדיים . דוגמה מייצגת לדמות אם שהספרות " הורשתה " להציג בפני קוראיה היא זו של שרה הטלפוניסטית , גיבורת הסיפור " האם " מאת יה...  To the book