"כי פחדן היה אבי": גינוי והזדהות

62 דנה אולמרט לכאורה כעדות ראייה , הבן נולד רק לאחר מות האב , ולכן לא נכח בסיטואציה המתוארת . מהיכן אפוא שאב את הדימויים המזינים את דמיונו ? נראה כי תיאורי האב המת נשענים על דימויים גנריים וארכיטיפיים של " היהודי הישן ", הגלותי וחסר הכוח - הקורבן . ייצוג פואטי רב-רושם של דימויים גנריים אלו הופיע כזכור רק שנתיים לפני הופעת סיפורו של ברנר , בפואמה " בעיר ההרגה " ) 1903 ( 33 של ביאליק , שהותירה רושם רב על קוראיה , ובהם ברנר . הבן , הממחיז בעיני רוחו את הדרמה של מותו הבזוי של אביו , עובר תוך כדי התיאור מהתבוננות " מבחוץ " ברגע המוות לתיאור שנדמה כי נמסר מתוך גופו ותודעתו של האב : נשבוע נשבעתי בחִיורת לחייו המארכות של אבי ההרוג , בנדנוד האימה שהיה אז בעיניו המהופכות , בעקימה המשונה של שפתיו הצהובות , המתחננות . . . נשבע אני באותו הרגע האחרון האין-סופי , בהתבוססו בדמו ונפשו טרם יצאה , בהכיר נשמתו הגוועת , מתוך דממת הסכסוך , כי ריבון העולמים לא יציל חסידיו מרדת שחת , ובחַזוֹת עיניו , ההולכות וכבות , את האָבדן הנצחי הפרוש לפניו ולפני כל העולם עד אין קץ - - - נקם אקח ! ) שם : 601 ( מצד אחד כיעו...  To the book