הייתי במצב תקוע

עומר ברקמן 276 בתפקיד . לפני זה הייתי שנה וחצי ראש אגף הנוער והנח“ל במשרד הביטחון, כך שהיו לי הוכחות בשטח . זה היה מינוי פוליטי, ואחרי שנה, כששבס הגיע הוא רצה להוציא אותי ולהכניס מישהו מהתק“ם, אבל היה לי חוזה, אז נשארתי בתפקיד עוד חצי שנה לעבוד עם רבין . מה שמצחיק הוא שכשאני מוניתי, התק“ם התרעם על כך שאיש בית“ר ימלא את התפקיד . זה הגיע עד מוקי צור ורצו להחרים את האגף . כששבס רצה להוציא אותי, התק“ם הוציא מכתב לרבין וביקש שישאירו אותי . בסופו של דבר יש פה תפישה יהודית, ישראלית, לא תפישה סקטוריאלית . אתה לכאורה בא בתפישה אידיאולוגית מסוימת, אבל כל זה שטויות . אם אתה הולך לאמת, לשורש של הדברים, ללב פנימה, כמו שאנו מדברים באמנות לחימה, אתה רואה שכל זה תפאורות . אבא שלי, זכרונו לברכה, היה אומר, “הכול ע׳לפאת“ — עטיפות, בערבית . הוא היה אומר, לך ללב העניין, כל השאר זה קשקושים . “אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו“ . כולנו רוצים לפעול למען מדינת ישראל . נכון שיש לנו דרכים אחרות, מבחינה התיישבותית נבחר מקומות אחרים, אבל בסיפא האידיאולוגיה יכולה להתחבר . אם אתה זורק את כל השטויות הפוליטיות, את העטיפו...  To the book