|
|
בשווייץ, או למרחצאות במריינבאד שבצ'כוסלובקיה . היו אלה מקומות אפופי ניחוח אריסטוקרטי והיהודים חשו בהם כי עולמם נפלא ושאין מתום בתמונת חייהם . באותה חופשה קסומה שבטרם פורענות, פגש ולטר בנערה אנגלייה, לא יהודייה, אף היא מבית אמיד, אן שמה, והשניים, כמנהג הנופשים הקיציים, ניהלו רומן מלבב של קיץ . בתום החופשה חזר כל אחד מהם לארצו . שגרת היומיום ציננה את הרומן . ולטר הכיר בינתיים צעירה אחרת מצ'כוסלובקיה, בוז'י ( קיצור לאליזבט ) , והאהבה פרחה . גם אן הכירה בחור אנגלי מכובד בשם דַנקן ונישאה לו . בוז'י היתה חברתה הקרובה של אמי . ואז הגיעו לברלין הזמנים הקשים . פוגרום ליל הבדולח הבהיר לחלוטין כי תם עידן בחייהם של יהודי גרמניה . הוריו של ולטר החליטו אפוא כי יש להוציא את בנם יחידם, שאז כבר סיים את לימודי המשפטים, אל מחוץ לגרמניה, החלטה שקל היה לקבלה אך קשה במיוחד היה להוציאה לפועל . בתוך כך הם נזכרו ברומן הנעורים של ולטר . את המכתב לאן, ובו בקשה ותחנונים שתואיל לתת לוולטר ערבות למחייתו ובכך לאפשר את הגירתו לאנגליה קיבלה אן בשלהי ,1938 והיא ובעלה אכן מיהרו, בחמלה אנושית אינסופית, להעניק לוולטר את ה...
To the book |
|
|