פרק תשיעי תחנת עגינה שנייה צומת ח'

דופן . עֵתיה קיבלה את “שמלת החגיגה", “אורגנזה כחולה עם נקודות לבנות", מפריז, שמלה אותה הביא לה לא אחר מאשר שמעון פרס . מהוריה קיבלה אקורדיון . יעקב עמידרור זכה שמנחם בגין יגיע לחגוג איתו ונתן לו שי, ספר תנ"ך . אלכס קציר קיבל כסף מהוריו והגשים בו את חלומו הגדול לרכוש לעצמו רכבת חשמלית, משומשת מתצוגה, של חברת ליונל . דרור זייגרמן קיבל תפילין . אבי הסנר קיבל במתנה את מסיבת בר המצווה, שאליה הוזמנו כמאה איש, ורבקה רודריגז קיבלה טבעת לב זהב ועליה חרות שמה . כל היתר קיבלו מהוריהם אופניים, רובם משומשים מתוצרת חרש אופן או צרעה . כמעט כולם זכרו את הצבע שנצבעו בו ; לעתים צבע אותם אביו של חתן השמחה שהקדיש ימים תמימים להשלמת המלאכה עד למועד בר המצווה . סיפור זה שחזר על עצמו, לווה לא אחת בדמעות התרגשות של המספרים ובדרך כלל לווה בהערה : “סליחה, לא משומשים, מחודשים" . מי שלא קיבל אופניים קיבל שעון . רק רות ריימן זכרה שזה היה שעון דוקסה . ושאר המתנות ? “המון ספרים", חזרו ואמרו ילידי ה' באייר . ניסוח זה חזר שוב ושוב על עצמו, אם כציון עובדה יובשנית, או כחותם של אכזבה . בשלהי שנות ה ‑ 50 כבר היו גם סיפורי...  To the book