פרק רביעי אנחנו והם תבניות חברתיות

שאפיינו את המשפחה בביתה מופיעים במשפט קצר זה . מקומם של האב והאם במבנה המשפחה, מי בחוץ ומי בפנים ; העובדה שיש עניינים שהם מחוץ לתחום לילדים, וישנה שפה, בלתי מפוענחת, שבה מדברים בהקשרם של אלו . 19 מתוך 28 ילידי ה' באייר תש"ח דיווחו על “השפה הסודית" בה דיברו ההורים . היו אלו יידיש, רוסית, פולנית, צ'כית, גרמנית וערבית . למעשה רק ילידי הקיבוצים לא זכרו תופעה כזו, כי ההורים היו עם הילדים רק כשלוש שעות ביום . דומה אפוא כי גם הריחוק מההורים, כבקע בין ‑ דורי החוצץ במובהק בין עולם “הגדולים" לעולם הילדים, תרם להארכת פרק ילדותנו . שנים רבות התייחסו אלינו כאל ילדים, הורו לנו איך נכון ואיך לא נכון לנהוג, הציבו לנו גבולות של מותר ואסור, והותירו אותנו בספירה ידועה, מוכרת, ברורה ומתוחמת . יש שיאמרו גם הייררכית . והיה עוד עניין דורי ייחודי בהקשר זה . בכל העולם, בכל דור, הסבא והסבתא הם כבעלי ברית לנכדיהם . הסבים הם הסלחנים, המפשרים, שיודעים תמיד לספר על אבא או אמא שהיו בנערותם שובבים לא קטנים ולא בדיוק התלמידים המצטיינים בכיתתם . חוליה כזו נעדרה מחיי רבים מאיתנו . לא היו לנו סבים וסבתות . חסר היה בחיינו...  To the book