|
|
זיהום ואורבניות . היא היתה עיר עשירה, מלאה בהזדמנויות, גאה ב"עבודה הטובה" שהציעה לעובדים . החל משנות ה ‑ 40 החלה ג'נרל מוטורס להעביר את מפעליה אל הפרברים, 6 מצמצמת בכך את כספי המסים ששולמו לעיר ששימשהמחוץ לעיר עצמה, כמטה הבינלאומי של החברה . כמו בדטרויט, לא רחוק משם, התושבים הלבנים של פלינט החלו עוזבים . החל בשנות ה ‑ 70 החלה העיר להידרדר במערבולת של הכנסות פוחתות, סגירת מפעלים ועוני גובר . מייקל מור, אחד היוצרים הדוקומנטריים החשובים בעולם, הוא יליד פלינט . סרטו הראשון והחשוב נקרא "רוג'ר ואני" . "רוג'ר" הוא המנכ"ל של ג'נרל מוטורס . מור רודף אחריו לאורך הסרט בניסיון עיקש לשוחח עם המנהל שסוגר את המפעלים של עירו הדועכת, ובדרך הוא מראיין את שכניו לשעבר . בסצנה אחת הוא משוחח עם אישה שמגדלת עכשיו בביתה שפנים, ועל שלט גדול בחוץ כתוב שהם "למאכל או משחק" . "למאכל או למשחק ? " שואל מור, המום . "יש כאלה לנזיד ואחרים לטיגון עמוק", היא עונה . הסרט הזניק את הקריירה של מור, ופלינט המשיכה לשקוע אל פשע והגירה שלילית . והנהר הירוק והמורעל שלה חיכה לרגע שלו . בשנות ה ‑ ,2000 עם משבר תעשיית הרכב, העיר מצא...
To the book |
|
|