נספח א׳: נוסחת ניוטון לחישוב הזווית הגבולית של הקשת בענן

304 | מעשה ומחשבה בחקר המדעי עמוס כהן ואורית כהן שניר מתוך השרטוט עולה בבירור כי סטיית הקרן המפוזרת לאחר הפגיעה בטיפת המים נבנית משלוש תרומות, אשר מרכיבות ביחד את הסטייה הכוללת : א . בעת הכניסה לטיפה, במהלך השבירה, הקרן מוסטת בשיעור של : θ θ - 21 ב . בכל החזרה פנימית, מוסטת הקרן בשיעור של : θ 2 - 180 2 עבור k החזרות פנימיות יש לכפול ביטוי זה פי k k ) 180 - 2 θ ( 2 ג . בעת היציאה מן הטיפה, במהלך השבירה, הקרן מוסטת בשיעור של : θ θ - 21 בסך הכול, סטיית הקרן γ מקיימת : [ 1 ] [ 2 ] [ 3 ] [ 4 ] כאשר הזווית δ היא הזווית המשלימה של γ ביחס לכיוון שפונה אל השמש או אל הצל . הערה : בחישובים עבור מספר רב של החזרות בטיפה ( . . . 4 3, 2, = k ) יש להציג את גודל הזווית ( הערך המוחלט של הזווית ) שבין כיוון הקרן הגבולית לבין כיוון השמש ( או הצל ) , וכמובן לציין זאת בבירור ( מודולו ° 360 ) . כלומר יש לבחון את השאלה האם הסטייה הכוללת γ של הקרן, פונה לכיוון השמש ( ואז תתקבל קשת שמרכזה בצל הצופה ) , או האם הסטייה הכוללת γ של הקרן פונה לכיוון הצל ( ואז תתקבל קשת שמרכזה בכיוון השמש ) . נחזור לדיון המרכזי שלנו ...  To the book