|
|
10 | מעשה ומחשבה בחקר המדעי עמוס כהן ואורית כהן שניר וְעַל הַמַּפָּה כּוֹסוֹת, צְלוֹחִיּוֹת, כַּד חָלָב קָטָן, כַּפִּיּוֹת, קַעֲרִית וְהֵם רוֹעֲדִים מֵחֵֹשֶק . מְעַנְיֵן מְאֹד, בְּאֵיזוֹ תְּנוּעָה יִבְחֲרוּ, כְֹּשֶיֹאבַד ֹשִוּוּי מִשְקָלָם בַּקָּצֶה : מַסָּע עַל פְּנֵי הַתִּקְרָה ? מָעוֹף סְבִיב הַמְּנוֹרָה ? קְפִיצָה אֶל אֶדֶן הַחַלּוֹן וּמִמֶּנּוּ אֶל הָעֵץ ? מַר נְיוּטוֹן לא שַׁיָךְ עֲדַיִן כְּלָל לָעִנְיָן . יַבִּיט לוֹ מֵהַשָּׁמַיִם וִינַפְנֵף בְּיָדָיו . הַנִּסּוּי הַזֶּה חַיָב לְהֵעָרֵךְ . וְהוּא יֵעָרֵךְ . אנחנו הננו מה שאנחנו יודעים ומה שאנחנו יכולים ומוכנים ללמוד ולחקור . יותר ממה שאנו כבר יודעים, משפיע עלינו מה שאנו מסוגלים לחקור ולגלות בעצמנו, ועד כמה אנו מוכנים להיכנס ללמידה ולחקירה בתחומים שבהם איננו מכירים את כללי המשחק . פיתוח יכולתו האינטלקטואלית של הלומד דומה לזרוע המושטת להשיג דבר - מה : כל הנמצא כִּמְטַחֲוֵי הזרוע – הוא בר השגה כל הנמצא הרחק מאוד – אינו בְּהֶשֵּׂג יָד . תפקידנו כמחנכים הוא להאריך במקצת את ״היד האינטלקטואלית״ של הלומד, לקרב את הלומד בכמה אצבעות נו...
To the book |
|
|