הגיעו מים עד נפש

לשבעה, נרתמה למשימה יחד עם שליחת חב"ד מהיישוב . "ממש לא הגעתי לתפקיד מתוך מקום מיסיונרי או רצון להחזיר מישהו בתשובה", היא אומרת, "זה פשוט שירות שצריך לתת לתושבות כאן, והחלטתי שמתאים לי להתגייס למשימה במקביל לשאר עיסוקי" . העבודה כבלנית במקווה גרמה לה לראות אחרת לגמרי את חוויית הטבילה . גם בעקבות המפגש עם טובלות, וגם כיוון שחוותה על בשרה את התנאים המחפירים והשכר העלוב של הבלניות . "הבנתי שיש כאן עוול, והרגשתי שאני חייבת לעשות איתו משהו . התקופה שבה שימשתי כבלנית גרמה לי להבין שיש כאן משהו שראוי להיאבק עליו, גם למען הבלניות וגם למען הטובלות", היא מספרת . כך, כמעט במקרה, התארגנה בשנת 2012 קבוצת נשים דתיות סביב שולחן עגול, שהתחילה לדבר על מקווה . כולן קשורות לנושא בצורות שונות : חלקן חברות בארגוני נשים דתיות, אחרות הן בלניות, יועצות הלכה או טובלות שמחפשות מענה לשירות הלא ‑ מספק שניתן להן . יחד, הן מבינות ששלל הסיפורים האישיים, הכואבים והמודחקים סביב הטבילה, שנותרו ברוב המוחלט של הפעמים בין האישה לבין עצמה, ראויים למאבק . בהתחלה הן בעיקר מספרות : על עצמן, על סיפורים שהגיעו לפתחן, על חוויות ...  To the book