"במלחמות לא פותרים דבר, רק מסיגים את כל הצדדים לאחור"

שיש בה, כהגדרתה, "מכל טוב" . אביה היה אתאיסט, האמא מסורתית, אחיה הבכור, שעלה אף הוא לארץ, הוא דתי ‑ לאומי, אח נוסף חי באנגליה ונשוי ללא יהודייה . בסביבות גיל שמונה התחילה פארה להתקרב לדת בעקבות חברוּת הדוקה עם בתו של הרב שהגיע מארצות הברית לקהילה בדרבן, ולדבריה מגיל 12 ידעה שזה מה שהיא רוצה . ב ‑ 1979 עלתה לארץ . את חובב לנדוי, תלמיד ישיבת ההסדר "כרם ביבנה" ויליד רמת גן ( 1959 ) , הכירה דרך חברתה, בתו של הרב, כשהיתה בת 19 . היא היתה סטודנטית למוזיקה ולפסיכולוגיה באוניברסיטת בר ‑ אילן, כשבכוונתה ללמוד בסופו של דבר תרפיה במוזיקה, וגרה במעונות . אחרי היכרות של חודשיים וחצי הם התארסו, והתחתנו בנר שני של חנוכה, בדצמבר 1981 . "בסך הכול עברו שנה ורבע מאז שהכרנו ועד שהוא נהרג, אבל כל מה שקרה מאוד ‑ מאוד השפיע על כל המשך חיי", היא אומרת . הם גרו בקריית הרצוג ליד פרדס כץ . היא כאמור למדה בבר ‑ אילן, חובב המשיך את לימודיו ב"כרם ביבנה" כתלמיד ישיבת הסדר . בזמנו, היא מסבירה, כל תלמידי ישיבות ההסדר הלכו לשריון . כשפרצה מלחמת לבנון הראשונה היא היתה בחודשי היריון ראשונים . היא מספרת שהם חזרו לארץ מחופ...  To the book