באמצעות מפוח או מדחס ולא לסמוך על האצות כמספקות חמצן . לעתים קורה שדגים מברכות דגים מסוימות מקבלים טעם של בוץ מסריח ואינם ניתנים לאכילה . מקור הטעם הוא בכמה אצות כחוליות , כמו אוסצילטוךןה ואנבנה , המשחררות למים תרכובות ארומטיות נדיפות , הנספחות לבשר הדג . הדגים משתחררים מהריח רק לאחר הדברת האצה או בהעברתם לשהייה של ימים אחדים במים חפשיים מאצות אלה . האצה הזהובית פרימנסיום Prymnesium parvum - מתפתחת במי ים , במים מליחים , ובמי ברכות דגים . בתנאים מסוימים משחררת האצה למים טוקסין הממית דגים ושאר בעלי חיים הנושמים באמצעות זימים . טוקסין זה פעיל רק p \\ " 1 מעל 7 . 0 ופעילותו מוגברת מאוד בנוכחות יונים של מתכות . הטוקסין מבטל את תכונת החדירות הברירנית של קרומי התאים בזימים ; עקב כך יכול לחדור כל המומס במים , לתוך מערכת הדם של הדג , והדגים מורעלים ומתים . הפרימנסיום גרם בעבר למקים גדולים בברכות הדגים , לכן נוהגים כיום לעקוב אחרי רמת הטוקסין במים , וכאשר עולה רמתו משמידים את האצה . בדרך כלל - רק ב 5 אחוזים מהמקרים שנמצא בהם פרימנסיום בבריכות הגיע ריכוז הטוקסין במים לרמה המצדיקה את השמדת האצה ...
To the book