ריבוי פנים בסיפור ״שנתו הפלאית של חוני המעגל״

54 | מיכל רוזנברג הוה‏ מפרק‏להו . ‏ אמר‏להו : ‏אנא‏ניהו,‏ולא‏ הימנוהו,‏ ולא‏עבדי‏ ליה‏יקרא‏ * * * * ‏ כדמבעי‏ליה . ‏חלש‏דעתיה,‏בעי‏רחמי‏ומית . ‏אמר‏רבא : ‏היינו‏ דאמרי‏אינשי : ‏או‏ חברותא‏או‏מיתותא‏ * * * * * ‏ ( בבלי,‏תענית,‏כג‏ע״א ) תרגום : ‏ [ אמר‏ר׳‏יוחנן : ‏כל‏ימיו‏של‏אותו‏צדיק‏היה‏מצטער‏על‏מקרא‏זה : ‏׳שיר‏ המעלות . ‏ בשוב‏ה׳‏את‏שיבת‏ציון‏היינו‏כחולמים׳‏ ( תהלים‏קכו,‏א ) . ‏אמר : ‏האם‏ יש‏מי‏שישן‏ שבעים‏שנים‏בחלום ? ‏יום‏ אחד‏הלך‏בדרך,‏ראה‏אדם‏ שהיה‏נוטע‏ חרוב . ‏אמר‏ לו : ‏זה‏ [ החרוב ] ‏עד‏ כמה‏שנים‏ טוען‏ [ פירות ] ? ‏אמר‏לו : ‏עד‏ שבעים‏ שנים . ‏אמר‏לו : ‏פשוט‏לך‏ [ ברור‏לך ] ‏שאתה‏שתחיה‏שבעים‏שנים ? ‏אמר‏לו‏אדם‏ זה : ‏ עולם‏ [ מלא ] ‏ בחרובים‏ מצאתי,‏ כפי‏ ששתלו‏ לי‏ אבותיי‏ גם‏ אני‏ שותל‏ לבני . ‏ ישב‏ אכל‏ פתו,‏ באה‏ לו‏ שינה‏ וישן . ‏ הקיפה‏ אותו‏ שן‏ סלע,‏ נעלם‏ מן‏ העין‏ וישן‏ שבעים‏שנים . ‏כאשר‏קם,‏ראה‏אדם‏שמלקט‏מהם‏ [ מן‏החרובים ] . ‏אמר‏לו : ‏אתה‏ הוא‏שתלת‏אותו‏ [ את‏העץ ] ? ‏אמר‏לו : ‏בן‏בנו‏אני . ‏אמר‏לו : ‏נמצא‏מכאן‏שישנתי‏ שבעים‏שנים . ‏ראה‏את‏חמורתו‏שנולדו‏לה‏עדר...  To the book