כשיש קונפליקט אתי: על הטיפול בפדופיל או בבעל מכה

104 | ד"ר אנדרה מטלון עם הפסיכיאטר מונע ממנו לחזור לאותם המעשים ושהביקורים החודשיים "מחזיקים" אותו בריא . כל שבע השנים שטיפלתי בו הוא לא סיפר לי דבר על עברו ואולי אין זה מקרה שלא שאלתי . אינני בטוח שהייתי מקבל תשובה ; אולי הוא סיפר לי כמעין "מתנת פרידה", לפני המעבר שלו לעיר אחרת . זכור לי הבלבול שחשתי . היום, כמעט שלושים שנה אחרי הפרידה ממנו, אני עוד זוכר אותו היטב, ואף חש בבלבול מאז . אולי הוא נובע מהמחשבות שאנחנו עלולים להיתפס אליהן : מה היה קורה אם היינו פוגשים אותו בצעירותו ? מה היה קורה אם הוא היה מטריד את הבת שלנו ? האם פדופיליה היא מחלה שעלינו לטפל בה כמו כל מחלה אחרת ? ואם זו מחלה, האם לא מגיעה לאנשים האלה אותה מנה של חמלה שמגיעה לחולה הסובל מהפרעה דו - קוטבית, או לחולה דיכאון ? האם הפדופיליה היא כל האדם, או רק חלק ממנו ? למיטב זיכרוני, הוא היה נער שהגיע לקיבוץ עם הוריו לפני מלחמת העולם השנייה . אולי אז לא ידעתי לשאול על הסבל שלו בילדות, שלא בהכרח קשור לשואה . גם במשפחות שנראות טוב ומבוססות היטב מבחינה כלכלית עלול להיות סבל רב . אני מאמין שאין תשובה אחת לשאלות אלו, אבל הן שאלות...  To the book