פרק ו רדיפת הכופרים

59 רדיפת הכופרים ואולם, קודם לכן, ברצוני להציג את הרקע לבעיה : האורתודוקסיה אינה מוכנה לעשות דבר אשר עלול להתפרש כמתן הכשר ליהדות הקונסרבטיבית, ליהדות הרפורמית או ליהדות הרקונסטרוקטיבית . 1 והסיבה לכך פשוטה : יהדות שאיננה אורתודוקסית היא כפירה . עמדה זו באה לידי ביטוי ברור בשו"ת של הרב משה פיינשטיין, מחשובי הפוסקים במחצית השנייה של המאה העשרים . הרב פיינשטיין אוסר, למשל, לערוך תפילה אורתודוקסית בבית כנסת קונסרבטיבי ( לא רק בהיכל המרכזי, אלא בכל חדרי הבניין ) , כיוון ש"פרסמו שהם [ היהודים הקונסרבטיבים ] חבורה שכופרים בכמה דיני התורה" . מנקודת מבטו של הרב פיינשטיין, רוב הרבנים הקונסרבטיבים והרפורמים נחשבים כופרים "בה' ובתורתו", וכל האנשים הקבורים בבתי קברות רפורמיים הם "רשעים שכפרו בתורתנו הקדושה" . 2 השפעתו של הרמב"ם בהקשר זה מוצגת בגלוי לעתים נדירות, אך היא מורגשת היטב ברקע, כפי שניתן ללמוד מהערתו של הרב יהודה דוד בלייך : "ההלכה סובלנית מאוד ומקבלת סירוב, אך רק במסגרת תנאים מוגדרים היטב . תנאים אלו כוללים בעיקר ענייני אמונה" . בלייך ממשיך וכותב, בפרפראזה על הצהרתו של הרמב"ם בסוף עיקרי ...  To the book